כיצד ניתן לזהות טראומה אצל ילדים ובאילו מצבים רצוי לטפל

בימים מתוחים אילו, כאשר אירוע רודף אירוע, ואזעקות, נפילות טילים והדי יירוטים פוגשים את תושבי הארץ מצפון לדרום, ומזכירים לנו ימים, שרבים מאיתנו היו מעדיפים לשכוח, עולה השאלה המתבקשת: כיצד מזהים טראומה אצל ילדים, מה לעשות, ובאילו מצבים רצוי לפנות לטיפול.

כך ניתן לזהות טראומה

טראומה משתייכת להפרעת חרדה ומלווה בסימפטומים שניתן לחלק אותם לשלוש קבוצות.

סימפטומים של חוויה מחודשת של האירוע - שיחזור האירוע הטראומטי שוב ושוב: זכרונות חודרניים,חלומות בלהה, מתח פיסי ונפשי בעת חשיפה לדברים שמזכירים את האירוע הטראומטי, פלשבקים, תחושה לפיה האירוע מתרחש בשנית.

סימפטומים של המנעות - המנעות ונתק: המנעות מגירויים (אנשים, מקומות, חפצים), הצפה של מחשבות ורגשות המזכירים את הטראומה, תחושת אטימות רגשית, היעדר עניין באנשים או פעילויות, שכחת מרכיבים מרכזיים מהאירוע הטראומטי.


סימפטומים של עוררות מוגברת - דריכות יתר, קשיי הירדמות ושינה, עצבנות או התפרצויות זעם באופן שאינו תואם את הסיטואציה (למשל בעת חשיפה לרעש), נטייה מוגברת לבהלה.

טראומה בקרב ילדים

ילדים חווים את האירוע הטראומתי בעוצמה גבוהה משל מבוגרים והתגובה שלהם יכולה להיות חריפה יותר. ילדים שחוו טראומה יכולים לסבול מאי שקט, מהפרעות שינה, בכי, שעות ערות רבות, שחזור האירוע ותיאור החוויה שלהם שוב ושוב, פעולה שמסייעת להם להרגיע את החרדה באופן רגעי.


אצל ילדים, הטראומה יכולה להתבטא ברגרסיה התנהגותית, היצמדות להורים, הרטבה, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, חזרה לשינה עם ההורים, פחד להישאר לבד. בגילאים המאוחרים יותר ניתן לראות הסתגרות, עצבות, סיוטים, פנייה לשימוש באלכוהול והפגנת התנהגות המנוגדת לאופיים. 


כיצד ניתן לסייע לילד שעבר אירוע טראומתי?

הקשבה מלאה

חשוב להקשיב לילד שחווה טראומה, לאפשר לחוויות, לתחושות ולרגשות שבאו בעקבותיה להישמע, להקשיב לילד כשאנו נוכחים ומכוונים להבנה ואמפטיה.

הכלה לא להילחץ מהתגובות של הילד ומהשינויים החלים בו, להיות שם בשבילו, לקבל בהבנה, לתת הרגשה שזה בסדר, מותר לו להרגיש כך, זה נורמלי, וזה יעבור. לא להגיב בלחץ וחרדה בנוכחות הילד.

הרגעה

כאשר ילד עבר אירוע טראומתי, רצוי שלא לחשוף אותו למידע מיותר ומלחיץ. חשוב לשדר לו שהעניינים בשליטה. "יש לנו מקלט, ממ"ד, יש כיפת ברזל, אנחנו שומרים על ההנחיות ומתפללים." הילד צריך לקבל מסר שההורים יודעים מה לעשות ושהם רגועים.

לחזק את הביטחון

ילד שחווה טראומה חש פעמים רבות חסר כוחות. חוסר האונים משתלט והתחושה היא "אני לא בטוח". דרך יעילה להתגבר על כך היא להתמקד יחד איתו בתגובה החיובית המיידית שלו תוך כדי ולאחר האירוע הטראומתי.

כמו למשל: נכנסת לאזור מוגן, עשית את הדבר הנכון. משוב זה משדר, אני מסוגל ואני יכול, ואני אתגבר על זה.

לשמור על שגרה

חשוב להיצמד כמה שיותר לשגרת פעילות: ארוחות מסודרות, שעות משחק ופנאי, שעת שינה, לא לתת לקיפאון להשתלט על שגרת החיים. מומלץ להכניס למרחב המוגן/ממ"ד משחקים אהובים על הילד שהוא בחר.


באילו מצבים רצוי לפנות לטיפול ?

כאשר הסימפטומים נמשכים ואיתם הפגיעה התפקודית, כאשר יש שינויים מהותיים לאורך זמן בהתנהגות, במשחק, בתגובות, רגשות שמתעוררים ואין חזרה לשגרה, חשוב מאוד לגלות ערנות ולפנות לטיפול על מנת שלא לקבע את הסימפטומים ולסייע להקלה ולשיפור.

דרך יעילה ואפקטיבית להתגבר על טראומה, חרדה ודיכאון אצל ילדים היא, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול ביופידבק וטיפול נוירופידבק, שמטרתו להחזיר את הפעילות המוחית האחראית על הסימפטומים הטראומתיים לתפקוד אופטימלי

טואול בניית אתרי אינטרנט