איך מתמודדים עם טראומה וחרדה אצל ילדים (וגם מבוגרים)?
"מה שאנו מרגישים נורמלי לגמרי בתוך מצב לא נורמלי"
כולנו עוברים ימים מתוחים ושעות קשות, ונמצאים בתוך מצב קיצוני, כאשר אירוע רודף אירוע, ואזעקות, נפילות רקטות, הדי יירוטים, וחדשות קשות מנשוא, פוקדות את כולנו.
בשעה קשה זו אנו נדרשים לסייע לעצמנו, לילדים שלנו, ולכל מי שבסביבתנו, להתמודד עם מצבי טראומה וחרדה.
גם אם אנחנו לא אנשי מקצוע, יש עצות מעשיות ויעילות שאנו נוכל להשתמש בהן כדי לנרמל את ההרגשות, לתת להן תוקף, ולתת תקווה, לצד פתרונות מעשיים שיחזקו את הביטחון האישי, את המסוגלות העצמית, ויתנו ערך לפעולות שלנו.
כל מה שאנו מרגישים עכשיו זה נורמלי, בהתחשב במצב הלא נורמלי שאנו נמצאים בו. אז בואו לא נחשוש מאיך שאנו מרגישים, ונתן לרגשות והתחושות לצאת ולהשתחרר ונקבל אותן.
להורים לילדים שביננו, כדאי לזכור, התגובה שלנו כהורים יכולה להשפיע על היכולת של הילדים שלנו להתמודד עם החרדה והטראומה. הנה עצות מעשיות להתמודדות בזמן אמת.
הקשבה מלאה – הילד בחרדה? חווה טראומה? הקשיבו לו כמה שצריך. אפשרו לחוויות, לתחושות ולרגשות שלו להישמע. נסו להקשיב ברוגע כשאתם נוכחים ומכוונים להבנה ואמפטיה. תנו תיקוף לרגשות "מה שאתה מרגיש נשמע מאוד קשה"
הכלה – לא להילחץ מהתגובות של הילד ומהשינויים החלים בו, להיות שם בשבילו, לקבל בהבנה, לתת הרגשה שזה בסדר, "מה שאתה מרגיש נורמלי" מותר לו להרגיש כך, זה נורמלי, וזה יעבור. להימנע מתגובות המשדרות לחץ וחרדה בנוכחות הילד.
הרגעה ותקווה – כאשר ילד עבר אירוע טראומתי, רצוי שלא לחשוף אותו למידע מיותר ומלחיץ. להפחית צפייה בחדשות וחשיפה לעדכונים.
חשוב לשדר לילד שהעניינים בשליטה.
"יש לנו מקלט, ממ"ד, יש כיפת ברזל, אנחנו שומרים על ההנחיות." הילד צריך לקבל מסר שההורים יודעים מה לעשות ושהם רגועים ככל הניתן.
"אני אתך, אתה לא לבד, מה יכול לעזור לך עכשיו? חיבוק, משחק"
לחזק את הביטחון – ילד שחווה טראומה חש פעמים רבות חסר כוחות. חוסר האונים משתלט והתחושה היא "אני לא בטוח". דרך יעילה להתגבר על כך היא להתמקד יחד איתו בתגובה החיובית המיידית שלו תוך כדי ולאחר האירוע הטראומתי.
כמו למשל: נכנסת לאזור מוגן, עשית את הדבר הנכון. משוב זה משדר, אני מסוגל ואני יכול, ואני אתגבר על זה.
לשמור על שגרה - חשוב להיצמד כמה שאפשר (לפחות בחלק משעות היום) לשגרת פעילות: ארוחות מסודרות, שעות משחק ופנאי, שעת שינה, שעות מסך מבוקרות, ולא לתת לקיפאון להשתלט על שגרת החיים.
מומלץ להכניס למקום המוגן/ממד משחקים אהובים על הילד שהוא בחר.
ד"ר נתנאל (Ph.D) מנהלת המרכז שלנו "אלפא בריין סנטר" מציעה להורים ליישם את מודל מעש"ה שיכול לעזור להפיג את החרדה וניתן להתאים אותו לכל גיל: מיקוד, עידוד, שאלות, הבנה.
מחוייבות – הבהירו לילד שאתם מחוייבים אליו עכשיו. "אנחנו אתך ביחד ולא עוזבים אותך" שמרו איתו על קשר עין, מגע, והוציאו אותו מהקיפאון.
עידוד לפעולה – עודדו את הילד לעשות פעולות פשוטות במקום לנסות להרגיע. (תנו לו משימות כבר בתוך האירוע) הילד נמצא בחוסר אונים ופעולות אילו יעזרו לו לחזק את הביטחון.
לדוגמא: תציע את הטלפון למי שסביבך ורוצה להתקשר להודיע בבית שהם בסדר.
שאלות המחייבות מחשבה – שאלו את הילד שאלות פשוטות שפונות לשכל ולא לרגש (מה שעלול לגרום להצפה רגשית), שאלות שהתשובות להן מפורטות וגורמות לו לחשוב, שיעזרו לו להירגע ולחזור לעצמו.
הבנה של האירוע – צריך להדגיש לילד שהאירוע הסתיים ולסכם לו בצורה פשוטה את מה שאירע. הבנת הרצף של האירוע, מתחילה ועד סוף, תעזור לו להפיג את החרדה והבלבול.
"לפני כמה דקות הייתה אזעקה ושמענו פיצוץ, כעת כוחות ההצלה כאן ומגישים עזרה, אנחנו בסדר, האירוע מאחורינו"
בתקווה לימים שקטים ובטוחים
להתייעצות ומידע על טיפול בטראומה וחרדה פנו אלינו
