סיוע ראשוני לילדים נפגעי חרדה

הילד שלכם נכנס לפאניקה ומגיב בהיסטריה – מה אתם עושים?

לוקחים נשימה עמוקה, משתלטים על עצמכם, ומיישמים כמה פעולות פשוטות שיכולות לעזור לכם להרגיע את הילד, ואולי גם אתכם.

1.

דברו אל הילד בטון מרגיע, הדליקו מוזיקה רגועה, זמזו שיר, לטפו אותו, חבקו אותו, הגישו לו צעצוע מוכר, שמיכה, דובי אהוב, הצחיקו אותו והסיחו את דעתו.

2.

הישארו קרובים אל הילד, חבקו אותו, תנו לו יד. הודיעו לו: אנחנו איתך, אתה לא לבד. סכמו לו בקצרה מה אירע, זכרו לומר לו שהאירוע הסתיים.

3.

אפשרו לילד לשאול שאלות ותנו לו תשובות שיניחו את דעתו, שדרו לו שהאירוע בשליטה, שדרו רוגע, סבלנות וביטחון.

4.

צמצמו חשיפה לחדשות, לסרטונים, סננו את המידע שאתם מגישים לילד, תנו לילד תשובות התואמות את גילו, ותפקידים שיסיחו את דעתו.

5.

בצעו תרגילי נשימה ביחד עם הילד. נשימה עמוקה עוזרת להירגע ולהפיג את הלחץ. שאפו פנימה אויר וספרו עד שלוש, כעת נשפו החוצה וספרו עד שש, וכך במשך כמה פעמים.

6.

במצב של חרדה הגוף מכווץ והאגרופים קפוצים. בצעו תרגילי הרפיה ביחד עם הילד. כווצו את האגרופים, ספרו על ארבע ושחררו, וכך מספר פעמים.

7.

המשיכו בשיגרה, זה ישדר לילד שלכם מסר של ביטחון ורוגע, החיים ממשיכים, עודדו את הילד לחזור לעסוק בפעולות שגרתיות.


השתמשו במודל מעש"ה שיכול לעזור להפגי את החרדה.

ניתן להתאים אותו לכל גיל: מיקוד, עידוד, שאלות, הבנה

מיקוד

 כאשר הילד בהיסטריה, ואולי גם אתם, השתדלו לא לשדר בהלה, פנו אליו, תגידו לו שאתם איתו ולא עוזבים אותו, שמרו איתו על קשר עין, מגע פיזי,  והוציאו אותו מהקיפאון.

לדוגמא:

יאיר, תסתכל עלי, אמא כאן, אני איתך, אני לא עוזבת אותך, תנו לו יד, חבקו אותו.

עידוד

עודדו את הילד לעשות פעולות פשוטות במקום לנסות להרגיע. הילד נמצא בחוסר אונים ופעולות אילו יעזרו לו לחזק את הביטחון.

לדוגמא:

יאיר, תביא לי בבקשה מטאטא ושקית אשפה, אני אתחיל לאסוף את הזכוכיות, או, תתקשר לסבתא תשאל אותה היכן היא נמצאת.

שאלות 

שאלו את הילד שאלות פשוטות על האירוע שהיה, שאלות שפונות לשכל ולא לרגש (מה שעלול לגרום להצפה רגשית), שאלות שהתשובות להן מפורטות וגורמות לו לחשוב, שיעזרו לו להירגע ולחזור לעצמו.

לדוגמא:

איפה היית כשנשמעה אזעקה? מה עשית? איפה יעלי (האחות) הייתה? מה ראית? מה שמעת? ומה קרה אחרי זה? ואז מה קרה? אתה רוצה להתקשר לאבא? אתה רוצה לאכול עכשיו?

הבנה

חשוב מאוד להדגיש לילדים שהאירוע הסתיים ולסכם להם בצורה פשוטה את מה שאירע. הבנת הרצף של האירוע, מתחילה ועד סוף, עוזרת להם להם להפיג את החרדה והבלבול.

לדוגמא:

יאיר, היית בחצר ושמעת אזעקה, נתת ליעלי יד ונכנסת ביחד איתה לחדר המוגן, אני נכנסתי גם ביחד אתכם, סגרנו את הדלת, המתנו מספר דקות, יצאנו, ראינו שהחלון נשבר והחדר התמלא זכוכיות, עכשיו אמא ואבא מנקים הכל, זהו, זה נגמר לבינתיים.  

בכל מקרה שבו אתם מזהים אצל הילד תופעות חריגות ומדאיגות מומלץ לפנות לייעוץ.

טואול בניית אתרי אינטרנט