איך להתמודד עם דיכאון קליני?

השאלה איך להתמודד עם דיכאון בעידן הזה הופכת לרלוונטית מאוד בהסתמך על הנתונים הגבוהים של הסובלים מהפרעה זו. מחקר שנעשה לא מזמן קבע כי אחד מכל שלושה אנשים בארץ סובל מדיכאון. הנתון הזה לא מפתיע. אפשר לומר כי דיכאון היא מחלה כלל עולמית ממנה סובלים לפי ארגון הבריאות העולמי למעלה מ-240 מיליון בני אדם. כמעט בלתי נתפס.

דיכאון היא מחלה שפועלת במחזוריות, בגלים. היא מתפרצת ומתפוגגת בדרך כלל לאחר טיפולים כמו: תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון וכן טיפול פסיכודינמי ופסיכולוגי. הלוקים בה לא יודעים אף פעם מתי היא תתפרץ ומתי הם יחוו הפוגה ושלווה.

דיכאון קליני גורם לסובלים ממנו לסבל נפשי גדול ופגיעה באיכות החיים. הדיכאון לרוב מלווה בחרדה ולעיתים גם בניסיונות אובדניים. הפרעה זו עלולה להופיע כתגובה לאירוע משנה חיים שגרם לסטרס נפשי כמו הודעה על מחלה קשה, לחץ בעבודה, קשיים כלכלים, פרידה מאדם קרוב, שכול ועוד.

חולים עם היסטוריה של דיכאון קליני נתקפים בדיכאון גם ללא סיבה מיוחדת שניתן להצביע עליה.

מהם הסימפטומים לדיכאון?

• מי שסבל מדיכאון קליני ומרגיש רגרסיה – נסיגה במצב הרוח שנמשכת מספר שבועות לפחות.
• אם מתקיימת תגובה רגשית מלחיצה לאירוע זמן רב.
• אם האדם חש כאבים פיזיים ללא הסבר רפואי, ירידה בתיאבון, בחשק המיני והפרעות בשינה.
• אם הוא חש צורך להתנתק מסביבת החיים הרגילה שלו, הסתגרות ואובדן הנאה מדברים שקודם לכן הסבו לו הנאה ועניין.
• אם הוא חווה קושי ביציאה החוצה לרחוב, לעבודה ועוד.
• התפרצויות זעם בלתי נשלטות.
• תחושות של חוסר תקווה וייאוש.
• מחשבות אובדניות.

איך אפשר לנצל את הטכנולוגיה המתקדמת להחלמה מהדיכאון?

איננו יודעים הכול על המוח, אך ממחקרים מבוססים שנעשו על דיכאון קליני ופעילות המוח, עלה כי במצבי דיכאון משתבשים הקשרים החשמליים באזורים שונים במוח, כך שהפעילות המוחית מתפקדת בצורה לא אופטימלית, מה שמשפיע על הדיכאון.

במצבים האלה בדרך כלל נותנים לחולים תרופות שלא תמיד מספקות פתרון מלא, ואף כרוכות בתופעות לוואי, אך לעיתים לא ניתן לוותר עליהן, אולם בשנים האחרונות הבינו כי גירוי האזורים המוחיים שהתפקוד בהם השתבש ואימון שלהם, עשוי להשיב אזורים אילו לתפקוד תקין וכך להוביל לשיפור תסמיני הדיכאון ולהחלמה הרצויה מהדיכאון.

אז איך להתמודד עם דיכאון? התשובה לכך היא נוירופידבק. זוהי שיטה לאימון מוחי שעושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, שהציגה שיפור ניכר במצב של הסובלים מדיכאון. בשנים האחרונות השימוש בשיטה זו הולך וגובר, ומחקרים רבים שנעשו על יעילות טיפול זה בחולים עם דיכאון עמיד וקשה הציגו אפקטיביות גבוהה עם תוצאות מצוינות. זו כנראה הסיבה שמרכזים רפואיים בעולם משתמשים בשיטה זו למטופלים עם דיכאון עמיד.

מדובר על סריקת מוח, בדיקת QEEG אשר מודדת את האותות החשמליים במוח, ומזהה את תבניות הפעולה של המוח. כאשר מדובר באדם שסובל מדיכאון המוח שלו יציג תבניות פעולה שונות מאשר מוח של אנשים בריאים. כעת יותאם לחולה טיפול נוירופידבק, בהשוואה לתבניות תפקוד מוח של אנשים בריאים. המטרה של טיפול זה לשפר את התפקוד של האזורים החריגים במוח ולהביאם למצב שיתפקדו בצורה תקינה, כשל אדם בריא ללא דיכאון. שיטה זו איננה פולשנית ולא מלווה בשום התערבות של החדרת חומר או קרינה ומתבצעת באמצעות אלקטרודות המתחברות לראש. שיטה זו גם לא עושה שימוש בתרופות.

הודות לשיטת הנוירופידבק אפשר לומר שכיום יש תשובה לשאלה איך להתמודד עם דיכאון קליני. מלבד תרופות, טיפולים ושיטות שונות, נוירופידבק היא ללא ספק שיטת טיפול רלוונטית ומומלצת לכל אדם שחווה דיכאון.

הטיפולים שניסיתם לא עזרו  – איך להתמודד עם דיכאון – אז אולי נוירופידבק?

התשובה לכל מי שמתעניין בסוגיה איך להתמודד עם דיכאון היא בדרך כלל טיפול תרופתי,  אבל מסתבר שטיפול זה לא ממש עוזר לכולם וזו הסיבה שצריך למצוא דרכים נוספות לטפל בדיכאון. במחקר שפורסם בעיתון המדעי הידוע Journal of Clinical Psychopharmacology נכתב שבמשך עשרות שנים, הטיפול המוצע למי שסובלים מדיכאון היו תרופות וטיפול פסיכולוגי דינמי, ואם אלה הן התוצאות אולי באמת צריך לפנות לשיטות אחרות שאין להן שום תופעות לוואי אבל כן הוכח כי הן משפרות או לפחות פועלות כדי להשיג שינוי בפעילות המוחית בזמן דיכאון.

המחקר נעשה בקרב 2,876 חולים כאשר 15% כלל לא הגיבו לתרופה. חלקם דיווחו על סימפטומים שנשארו גם אחרי הטיפול התרופתי, חלקם התלוננו על נדודי שינה, ירידה ביכולת לקבל החלטות או בריכוז ודווח גם על עצבות.

זה אומר רק דבר אחד – הטיפולים שהיו רגילים להשתמש בהם בדיכאון לא מתאימים לכל הלוקים בדיכאון ויש אפשרות לשלב טיפולים אילו עם טיפול נוירופידבק אשר יעודד ויתרום לשיפור האזורים במוח שעקב הדיכאון השתבשה פעילותם.

יש לא מעט מחקרים שנעשו על יעילות טיפול נוירופידבק בדיכאון. כך למשל מחקר בשם מחקר מבוקר על ההשפעה הקוגניטיבית של אימון נוירופידבק בחולים עם הפרעת דיכאון קשה. במחקר זה נבדקו 40 מטופלים. הם עברו 8 מפגשי אימון של נוירופידבק, והושוו לקבוצת ביקורת של 20 מטופלים שלא עברה אימון.

מטרת אימון מוחי הייתה להעלות את גלי האלפא באיזורים אחוריים של המוח, כיוון שגלים אלו נמצאו קשורים לסימפטומים של דיכאון.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שהקבוצה שעברה אימון נוירופידבק הראתה שיפור, בהשוואה לקבוצת הביקורת ובהשוואה למדידות שנערכו לפני האימון. כמו כן, לאחר האימון, נמדדה אצלם פעילות גלי אלפא מוגברת.

תוצאות מחקר זה הוכיחו את יעילותו של טיפול נוירופידבק בשיפור הפרעת דיכאון. כאן ניתן לראות מחקרים שנעשו.